הקול בראש – יום כיפור ושיעור באיפוק והתמדה

%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%99%d7%90%d7%9e%d7%99

מאיה (שם בדוי) נכנסה אלי לקליניקה מתוסכלת ומיואשת. מאיה אישה מרשימה ומוצלחת, שמנהלת קריירה מוצלחת במקביל לניהול בית עם 5 ילדים. מאיה שולטת בכל האספקטים בחיה ויודעת איך יראה השבוע שלה כבר בסוף השבוע. אבל, לא כמו כל שאר האספקטים בחיה, מאיה מרגישה שבנושאי תזונה האוכל שולט בה ולא ההיפך. היא נאבקת בדיאטות ובאכילה מאז שיש לה ילדים- מצד אחד רוצה לספק להם את מה שהם אוהבים ואוכלים, מצד שני יודעת שזה איזור מסוכן מאוד עבורה. כשהילדים היו אוכלים פסטה או פיצה לארוחת ערב היא הייתה נכנסת לייאוש וכעס עצמי על כוח רצון שלא עומד בפיתוי.

החלטתי לתת למאיה משימה. כשעה לפני ארוחת ערב חלבית עליה לאכול חתיכת נקניק קטנטנה, בגודל של ס"מ על ס"מ.  ולבדוק מה הרגשות שצפים בראשה כשנחשפת לארוחת הערב של הילדים. מאיה גילתה שכשומרת כשרות, אין בכלל דילמה, נדמו כל המאבקים בראש והיא נכנסה לתחושה קלילה ומקבלת במקום זועפת וכועסת.

סטיגמות קיימות בחיים שלנו כדי להגן עלינו, כדי להכניס לנו וודאות במקום שאין בו וודאות. לדיאטה ושינוי אורח חיים יש סטיגמה רעה, לא לשווא, המחיר של ירידה במשקל ושינוי הרגלים כרוך במאמץ ולפעמים גם בויתורים לא פשוטים. האם שאר התחומים בחיים שלנו פשוטים וקלים? האם לפתח קריירה מוצלחת, לנהל זוגיות ומשפחה לא כרוכה במאמץ וויתור?

אם בשאר התחומים בחיים אנחנו נתלונן אבל נבין שזה מה יש, למה על הבריאות שלנו אנחנו מוותרים? ההרגשה הטובה שלנו עם עצמינו, ההרגשה הקלילה והבריאה, שווה הרבה יותר מההרגשה המפוצצת והכבדה, שמהולה ברגשות אשם? הבטן שמתפוצצת וכואבת לנו בסוף הארוחה היא הסיבה לכך שכל שנה המכנסיים לוחצות קצת יותר. בגלל שההרגלים מקופחים, לא קשובים לגוף ומתקשים לוותר על הביסים האחרונים.

אז אם הכל בראש האם ניתן להחליט שאני נהנית מהוויתור, אני נהנית מהקלילות, ואני אפילו נהנית מתחושת רעב, כי זה אומר שאני מקשיבה לגוף שלי? אם ויתרתי על עוגה מפתה שחילקו במשרד בגלל שלא הייתי רעבה, אז ויתרתי על טעם מתוק, אבל חיזקתי את היכולת שלי להקשיב לגוף. לכל ויתור יש את המחיר שמשלמים אבל יש גם את מה שמרוויחים, וגם אם הרווח הוא לא מיידי ולא לטווח הקצר, הרווח הוא מצטבר ועצום.

לאלו מאיתנו שצמים, ביום כיפור אסור לנו לאכול. נקודה. גם אם אנחנו רעבים, גם אם מתחשק לנו משהו קטן, לא אוכלים, כי מנהגי המסורת חשובים לנו. נסו לבחון את הגבולות האלה ביום יום, האם גם ביום יום ניתן לקבוע חוקים שיהפכו את האכילה שלנו לבריאה, מסודרת ופחות נשנשנית.

גמר חתימה טובה וצום מועיל,

נטע קיילר וצוות יאמי.

%d7%a0%d7%98%d7%a2

054-9222424   nkailler@gmail.com

לאתר יאמי לחצו כאן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s